לאחר 20 שנים של עבודה צמודה עם כרמי וכורמי היקבים בהם עבדתי, החלטתי לנטוע חלקה שגידול הכרם בה ישלב את תפיסת העולם הכורמית והייננית שלי ותהיה הכי קרובה לאדמה שאפשר.

החיפוש אחר החלקה  ה״נכונה״ הוביל אותי בין הרבה דרכים ומחשבות, מה זה נכון ומה זה טוב ומה הוא אופי ומה הוא טרואר, האם יש חלקה אחת שהיא הכי טובה, או הכי נכונה? לדעתי לא, יש את החלקה שבה אוכל ליצור את היינות שהם שלה.

בתום החיפוש התקבלה ההחלטה לנטוע את חלקת החלומות שלי על גבעה טרשית, שלא גידלו עליה דבר, והטבע בה מקסים, סמוך לביתי בקיבוץ רמת השופט, חלקת הכרם הראשונה שניטעה באזור זה בתקופה המודרנית, הכרם של יקב יהושע, המקום בו הגפנים ואני חיים.

כל בוקר אני פוגש את הרוח המשתנה, משחקת בעלי הכרם ומלטפת את הענבים.

האדמה האפורה מלאת האבנים מפנקת את הכרמים והצמחים.

את הכלניות והכרכומים, אירוסים כאלו ואחרים, רקפות, אזוב, עיריות ועריונים צהובים.

ערפילי הבוקר שיורדים, מצננים את הגפנים וכל אלו משמחים ומרגשים.

בכרם נטועים היום 6 זנים:

סירה – הזן האדום שאני כל כך אוהב שנותן ליינות צבעוניות, פירותיות, רעננות ועשבוניות

מרסלאן – זן נפלא עם נוכחות תיבולית ומרשימה

דוריף – זן אדום עוצמתי ועשיר שמשמח כל בלנד

סמיון – זן לבן אצילי ומורכב שמכניס לי עניין לחיים

סוביניון בלאן – אולי הזן הלבן האהוב עלי, פשוט תענוג

אסירטיקו – זן שמקורו באי סנטוריני היפיפה, נטיעה ראשונה בארץ של זן זה, פירותיות וחמיצות ומורכבות

אדמת הרנדזינה הסלעית, אשר מאפיינת את אזור ההר, מאפשרת נטיעות צפופות מחד, אך דורשת השקיה מרובה, כמקובל באזורים צחיחים יחסית.

גידול הגפנים עם עלווה פתוחה עוזרת לי להשתמש ברוחות המרובות אשר מייבשות ומפחיתות את הצורך בטיפולים נגד פטריות ועובשים.

זני הענבים שבחרתי מאפשרים לי ליצור יינות רעננים ומרגשים.

השמירה על הצמחייה הטבעית ושימוש בהדברה ביולוגית, מאפשרת לנו לשמור על מגוון חרקים ובכך להפחית את הצורך בטיפולי מזיקים ותואמת את הרצון שלי לחקלאות בת קיימא.