על היקב
יקב יהושע הוא פרויקט אישי שלי, אותו חלמתי במשך שנים, בכל מעבר בין יקב לכרם הרגשתי שהצורך שלי ביצירה והגשמה אישית הולך וגדל, ולשמחתי כמעט בכל מקום בו עבדתי, חופש הפעולה והיצירה שקיבלתי היו כל כך גדולים שהיה נראה מוזר שאקים יקב עצמאי.
עם זאת, לאחר כ 20 שנים בתפקידי ייננות שונים ומגוונים הבנתי והרגשתי שהגיע הרגע שבו אבוא ואפגוש, במגע חשוף ופשוט; את הכרם, את היקב, את היינות ואת הקהל שלהם ושלי, מגע שיאפשר לי לחוות את ההצלחות והאתגרים כאחד בלי מתווכים ובלי מחסומים.
הבנה זו הייתה חלק ממסע של חיפוש אחר דרך אישית יותר, דרך שמחוברת למקום ולרגש עמוק שחבוי בתוך כל רגע של יצירה.
ואז כבר היה לי ברור שהמפגש בין הכרם לייננות, המפגש שהוא היקב, המפגש הזה הוא הבית שלי, כי זה המקום בו הענבים גדלים, זה המקום בו היין גדל וזה המקום בו אני גדל וזה המקום בו גם תגדל היצירה העשייה והחדווה שבאה עם כל פניה בדרך שהכרם היין ואני עוברים.
ומה שהתחיל כחלום שלי, הפך מהר מאוד למשהו שעשינו כמשפחה.
רותם והילדים הפכו לשותפים – ברעיונות, בצביעה, בבנייה, בסידור ובעוד הרבה דברים קטנים שהיו חלק מהדרך.
אמא שלי, דבורה ורדית, ביתו של יהושע, הייתה שותפה לתכנון ולעיצוב ועזרה לי להפוך את הרעיון למקום אמיתי.
את היקב החלטנו להקים במבנה רפת ב׳, רפת העגלות שהוקמה בקיבוץ רמת השופט באמצע שנות ה 50 של המאה הקודמת.
ובתוך המבנה הפשוט שבחרנו, לאט לאט, היקב קיבל את הצורה שלו והפך למקום שמעבר לעובדה שמייצרים ומוכרים בו יין, הוא גם מקום שיש בו משהו מאיתנו וחלק בלתי נפרד מהסביבה.
